בבוקר שבעה באוקטובר 2023 נעשה פסטיבל ׳נובה׳ לזירת טבח המוני, שבה נחשפו מאות צעירות וצעירים לאירוע טרור קיצוני וממושך. רבים מהשורדים נאלצו להסתתר, לברוח תחת ירי ולחזות בפציעות ובהרג סביבם, וחלקם איבדו חברים ובני משפחה. חודשים רבים לאחר האירוע המשיכו רבים מהם להתמודד עם השלכות נפשיות ופיזיות שהתבטאו, בין היתר, בקשיי שינה, בדריכות מתמשכת, בפגיעה בשגרת החיים ובקשיים לחזור לתפקוד יום־יומי. על רקע זה בדקו פרופ' רואי אדמון, פרופ' רועי סלומון ותלמידי המחקר ד"ר נועה מגל, אופיר נצר, עדן אלדר, נגה מנדלבליט, ניצן שגיא ומיכל אורן, מבית הספר למדעי הפסיכולוגיה ומהמרכז לחקר המוח וההתנהגות באוניברסיטת חיפה, אם כבר בחודשים הראשונים לאחר טראומה המונית ניתן לזהות שינויים גופניים, באמצעות מדדים אובייקטיביים, שיסייעו לנבא מי נמצא בסיכון מוגבר לפתח פוסט־טראומה.
במחקר החדש שנערך באוניברסיטת חיפה, ופורסם בכתב העת Translational Psychiatry, נמצא כי בקרב שורדי פסטיבל ׳נובה׳, בחודשים הראשונים לאחר הטבח, ניבאו חוסר יציבות בדפוסי השינה והדופק סיכון גבוה יותר לפתח תסמיני פוסט־טראומה ניכרים. החוקרים מצאו כי הסיכון העתידי לפוסט־טראומה היה קשור יותר לחוסר יציבות בשגרת השינה ובמקצבי הדופק היום־יומיים, מאשר למספר שעות השינה או לרמות הדופק הממוצעות.
אוניברסיטת חיפה יזמה פרסום כתבה בנושא בעיתון ׳מעריב׳.
