בשנים האחרונות, בעקבות מה שקרה בישראל, המעבדה של פרופסור רועי סלומון הרחיבה את המחקר שלה בתחום התודעה והעצמי כדי לעבוד גם על טראומה. בשלוש השנים האחרונות אנחנו עובדים באופן
צמוד עם שורדי הנובה, כדי להבין איך השילוב של טראומה תחת מצבי תודעה לא רגילים משפיע על המוח והנפש. מהמחקר הזה צמחה תובנה מרכזית: הגוף 'מספר' את הסיפור גם כשקשה לתאר אותו במילים, ואפשר לתעד את זה דרך שינה, קצב לב ורמת פעילות. בפרויקט Trip Watch אנחנו לוקחים את התובנה הזאת אל תוך אחד התחומים הכי חמים כרגע בטיפול הפסיכיאטרי: טיפולים פסיכדליים. פסילוסיבין, MDMA, קטמין וחומרים נוספים נבחנים היום

ברחבי העולם ככלים מהפכניים בטיפול הפסיכיאטרי בפוסט-טראומה, אבל רוב מה שיודעים עליהם מבוסס על דיווח עצמי של המטופלים בביקורים בודדים במעבדה.

אנחנו יוצאים מחוץ למעבדה. בעזרת חיישנים לבישים (wearables) אנו עוקבים אחרי שינה, קצב לב ורמת פעילות במשך חודשים, בחיי היומיום האמיתיים של המטופלים, כדי

לראות איך הם באמת מתפקדים בין הביקורים, ולא רק ברגע חטוף בקליניקה. המטרה: למצוא סמנים ביולוגיים אובייקטיביים מהעולם האמיתי, שיעזרו להבין איזה טיפול

פסיכדלי עובד, למי, ולמה.

רוצים לדעת עוד… בקרו באתר המעבדה