מחקרים

מחקר: טוב-לי ומאיירס, משפט, עיתונות וזיכרון בפרשת רצח הנער דני כץ

מאמרם של רוית טוב-לי בוגרת התוכנית המחקרית לתואר שני, וד"ר אורן מאיירס יצא לאור בכתב העת מסגרות מדיה. המאמר מבוסס על עבודת התיזה שכתבה רוית בהנחייתו של אורן.

טוב-לי, רוית ומאיירס, אורן. (2015). משפט, עיתונות וזיכרון בפרשת רצח הנער דני כץ. מסגרות מדיה. 14, עמ' 1-32.

תקציר:

מחקר זה מעוגן בתפיסה המבקשת לבחון את התקשורת והמשפט כמערכות פרשניות ומעניקות משמעות, הפועלות בהתייחס להקשרים תרבותיים. המחקר מיישם תפיסה זאת באמצעות בחינת האופנים שבאמצעותם שתי המערכות - המשפט והעיתונות - הבנו ומסגרו את זיכרון פרשת רצח הנער דני כץ ז"ל. ניתוח זה מאפשר לעמוד על מאפייני הפעולה של כל אחת מן המערכות כסוכנות של זיכרון קולקטיבי, על האופן שבו שתי המערכות מעצבות את זיכרון העבר, ועל הדרך שבה מיוצגים פסקי הדין בעיתונות, ומנגד, האופן שבו מיוצגת העיתונות בפסקי הדין.

הביקורת השכיחה כנגד הסיקור התקשורתי של מערכת המשפט, היא שהעיתונאים מפנימים את ערכי המערכת, ובכך נעשים חלק מתרבות השיח המשפטי. ממצאי המחקר מלמדים על תמונת מצב הפוכה: לא רק שמרבית הקולות בעיתונות לא אימצו את קולה של מערכת המשפט, אלא שהללו תקפו את המערכת, עד כדי "שפיטה מזכה" של המורשעים. בכך תרמו העיתונאים לחתירה כנגד ה"ריטואלים המתקנים" שהציעה המערכת המשפטית לשיכוך המתח ואי הבהירות סביב הפרשה. לטענתנו, ביקורת עיתונאית זאת התאפשרה, במידה רבה, משום שבמהלך השנים נשמעו קולות מאתגרים, שטענו לחפות המורשעים, מתוך מערכת המשפט עצמה. וכך, בדומה לעולה ממחקר היחסים שבין העיתונות לממסד הפוליטי - קיים קשר הדוק וישר בין חשיפה של אי-הסכמות פנים-מערכתיות לבין נכונות של העיתונות למתוח ביקורת על המערכת.

 

התפרסם מאמרם של תלמיד הדוקטורט חיים חגי וד"ר אורן מאיירס בכתב העת Media, Culture & Society

התפרסם מאמרם של תלמיד הדוקטורט חיים חגי וד"ר אורן מאיירס בכתב העת Media, Culture & Society. המאמר מבוסס על עבודת התיזה שכתב חגי בהנחייתו של ד"ר מאיירס במסלול המחקרי של התוכנית לתואר שני של החוג. 

Hagay, H., & Meyers, O. (2015). Everybody’s team? The national narrative in the Hebrew press covering Israeli national soccer team matches. Media, Culture & Society, 37(4), 530-546.

תקציר

מדורי הספורט, המסקרים התמודדויות בינלאומיות בשדה הספורט, מהווים אתר שיח ייחודי משום שהם מספקים הצצה אל הזהות הלאומית כפי שהיא מיוצרת ומיוצגת בזירה שלכאורה לפחות אינה עוסקת באופן ישיר בשאלות אידיאולוגיות, ועם זאת האופי הלאומי של הדיווח בהם מוקצן וברוב המקרים הדגל מונף בהתלהבות תמידית. המחקר הנוכחי בחן את השינויים שחלו בסיקור משחקי נבחרת ישראל בכדורגל בין השנים 1949-2006 באמצעות ניתוח זהות המֵסָפְּרׅים והגיבורים של הנרטיב הלאומי בעיתונות הספורט. ממצאי המחקר מציגים תמונה מורכבת: בעוד שבעשורים הראשונים הציגו מדורי הספורט נרטיב פטריוטי שהילל ושיבח את השחקנים על תרומתם ליוקרה הלאומית, בעשורים האחרונים הציגו מדורי הספורט קולות חדשים שהציעו שלל זהויות - מקומיות, מקצועיות ומגדריות - שאיתגרו את הבכורה, הכביכול מובנת מאליה, שניתנה לזהות הלאומית והפכו את שיח הספורט להטרוגני יותר.את השינויים שחלו במדורי הספורט ניתן להסביר באמצעות התייחסות למספר גורמים, שאת מקורותיהם ניתן לאתר בשדה העיתונות, בשדה הספורט ובשינויים שחלו בחברה הישראלית.

מאמר המבוסס על עבודת התיזה של מוסמכת החוג, מיכל גזיאל-יבלוביץ', התפרסם

מאמר המבוסס על עבודת התיזה של מוסמכת החוג, מיכל גזיאל-יבלוביץ' התפרסם. המאמר לו שותפה גם מנחת התיזה, ד"ר דפנה רבן, ייצא לאור ב-Journal of the Association for Information Science and Technology. כותרת המאמר Investment decision paths in the information age: The effect of online journalism.

מחקר: יעל פטקין, צוחקים בכיכר? הנצחתם של יצחק רבין ורציחתו בהומור הישראלי

מאמרה של יעל פטקין, תלמידת תואר שני במסלול המחקרי של החוג, פורסם בכתב העת "סוציולוגיה ישראלית". המאמר החל את דרכו כעבודת סמינר שנכתבה במסגרת סמינר בנושא זיכרון קולקטיבי בהנחייתו של ד"ר אורן מאיירס. גרסה מוקדמת של העבודה זכתה בפרס ע"ש יובל שחל לעבודת סטודנטים מצטיינת לשנת 2014 מטעם האגודה הישראלית לתקשורת.

פטקין, י. (2015). צוחקים בכיכר? הנצחתם של יצחק רבין ורציחתו בהומור הישראלי. סוציולוגיה ישראלית, טז (2), 99-118. (למאמר המלא)

תקציר:

המאמר בוחן את הזיכרון הקולקטיבי של רבין ושל רציחתו באמצעות ניתוח מערכונים הומוריסטיים ששודרו לאחר הרצח. הניתוח הוא כפול ועוסק הן בהיבטי הזיכרון המופיעים במערכונים והן בשימוש שעושה ההומור בהיבטים אלו. באמצעות אלה המאמר עומד על המאבקים שבבסיס הזיכרון והשִכחה הקולקטיביים של רבין ורציחתו, על מאפייני החברה הזוכרת ועל מידת החלמתה מטראומת הרצח. במאמר נטען כי ההומור, בהיותו כלי להעברת מסרים חתרניים מעל בימה מרכזית, מעניק למערכונים משמעות נוספת מלבד היותם מחוזות זיכרון והופך אותם לאמצעי למשא ומתן חברתי. יכולתו של ההומור לעורר דיון בשאלות חברתיות אגב הצגתן של נקודות מבט שונות מאפשרת למערכונים לגשר בין הקהלים השונים וליצור זיכרון קולקטיבי מרובה קולות גם במצבים שבהם הזיכרון הקולקטיבי טראומטי ומפולג.

 

ספרו של פרופ' גבי וימן, Communicating Unreality, תורגם לקוריאנית

 

 

מחקר: כהן, טל-אור ומזור-טרגרמן, אפקט מיתון העמדות של היסחפות

מאמרם של פרופ' יונתן כהן, ד"ר נורית טל-אור ומיה מזור-טרגרמן, תלמידת דוקטורט בחוג, התקבל לפרסום בכתב העת Journal of Communication.

Cohen, J., Tal-Or, N., & Mazor-Tregerman, M. (2015). The Tempering Effect of Transportation: Exploring the Effects of Transportation and Identification During Exposure to Controversial Two-Sided Narratives. Journal of Communication. doi:10.1111/jcom.12144

Abstract:

In 2 studies, we explored the effects of transportation and identification on attitudes following exposure to relevant and controversial 2-sided narratives. Participants read a story featuring 2 protagonists who held 2 opposing positions about a provocative issue. In Study 1, we manipulated identification and found that identification with the concordant character tended to polarize attitudes whereas identification with the discordant character tempered attitudes. In Study 2, we manipulated transportation and found that it moderated pre-exposure attitudes. Results are discussed in terms of the differences between these processes and their effects, and the potential use of narratives to moderate attitudes even in the context of highly charged conflicts.

מחקר: מנגיסטו ואברהם, אחרים בקרב עמם: ההבנייה החברתית של מהגרים אתיופיים בעיתונות הישראלית

מאמרם של גרמאו מנגיסטו, תלמיד דוקטורט בחוג, ושל פרופ' אלי אברהם ייצא לאור בכתב העת Communication, Culture and Critique.

Mengistu, G., & Avraham, E. (2015). “Others Among Their Own People”: The Social Construction of Ethiopian Immigrants in the Israeli National Press. Communication, Culture & Critique, doi:10.1111/cccr.12095

מחקר: דודזון ופור, החסמים שעומדים בפני השימוש של יוצרים במימון המון

Davidson, R., & Poor, N. (2015). The barriers facing artists’ use of crowdfunding platforms: Personality, emotional labor, and going to the well one too many times. New Media & Society, 17(2), 289–307.

Abstract:

Popular discourse frames crowdfunding as a way for those traditionally locked out of financing opportunities to leverage the connectivity of the Internet to widen their reach beyond their immediately accessible networks and secure funds for a wide variety of projects. Using a survey of crowdfunding project founders in the culture industries, we explored the relationship between certain social and psychological characteristics and attitudes toward crowdfunding. We examined how extraversion, surface acting, emotional labor, the social composition of project backers, and project success all relate to enjoyment and future intentions of using crowdfunding in the culture industries. Crowdfunding appears to advantage culture producers with particular personality structures while disadvantaging others. In sum, crowdfunding seems beneficial but might be useful only for particular types of artists and therefore should not supplant other traditional financing modes.

מוזס-שדה ואברהם, השימוש ביחסי ציבור התקפיים בזמן משבר

מאמרם של תומר מוזס-שדה, מוסמך החוג, ושל פרופ' אלי אברהם התפרסם בכתב העת Conflict & Communication Online. כותרת המאמר: The use of offensive public relations during a conflict: Hamas's efforts to damage Israel's image during the 2010 flotilla

תקציר (למאמר מלא):

Crisis communication models contain strategies to rehabilitate an organization's image, but do not deal with strategies used to damage the image of another player or competitor. Using qualitative content analysis of 178 items published by Palestinian Information Center (PIC, the Hamas's leading website), the purpose of this manuscript is to examine Hamas's efforts to run offensive PR and to harm Israel's image restoration efforts at the time of the flotilla crisis in May 2010. We discover that Hamas deployed a strategy that consisted of five elements: evidence of existence of the crisis event, damages, victims, performance history and undermining the competitor's response.

 

ידלין-סגל ומאיירס, נרטיבים של הגירה ומבנים אידיאולוגיים בעיתוני ילדים בישראל

Yadiln-Segal, A. & Meyers, O. (2014). “Like Birds Returning to Their Nest”: Immigration Narratives and Ideological Constructions in Early Israeli Children’s Magazines. Journalism History, 40 (3), 158-166.

איה ידלין-סגל היא דוקטורנטית בחוג לתקשורת באוניברסיטת Texas A&M. אורן מאיירס הוא מרצה בכיר בחוג לתקשורת באוניברסיטת חיפה. מאמר זה מבוסס על עבודת התיזה שכתבה ידלין-סגל בהנחייתו של מאיירס במסלול המחקרי של התוכנית לתואר שני של החוג.

Abstract:

This article explores the construction of national identity through the coverage of immigrants and immigration in 1950s Israeli children’s magazines. The study’s interpretive-narrative analysis employed two research trajectories focusing on the narrators of immigration stories and the main plot structures featured in the magazines’ articles. The study’s main findings point at the sharp contrast between the positive presentation of the phenomenon of Jewish immigration to Israel as a fulfilment of a prophecy and the negative depiction of the immigrants themselves as primitive, not ideologically committed and burdening the young country’s economy. Beyond the specific historical context, the study provides conceptual and methodological insights into the fabula’s role in the narrative process, as well as to the use of immigrants’ depictions as a social tool for collective self-definition. By doing so, the article illuminates the reciprocal relationships between culture and journalistic practices.

מחקר: דביר-גבירצמן, צפתי ומנשן-טרווינו, אופיה והיקפה של חשיפה אידיאולוגית סלקטיבית בסביבות מקוונות

Dvir-Gvirsman, S., Tsfati, Y., & Menchen-Trevino, E. (2014). The extent and nature of ideological selective exposure online: Combining survey responses with actual web log data from the 2013 Israeli Elections. New Media & Society . doi:10.1177/1461444814549041

Do users tend to consume only like-minded political information online? We point to two problems with the existing knowledge about this debate. First, the measurement of media preferences by the typical means of surveys is less reliable than behavioral data. Second, most studies have analyzed only the extent of online exposure to like-minded content, not the users’ complete web-browsing repertoire. This study used both survey data and real-life browsing behavior (661,483 URLs from 15,976 websites visited by 402 participants) for the period 7 weeks prior to the 2013 Israeli national elections. The results indicate that (1) self-report measurements of ideological exposure are inflated, (2) exposure to online ideological content accounted for only 3% of total online browsing, (3) the participants’ media repertoires are very diverse with no evidence of echo chambers, and (4) in accordance with the selective exposure hypothesis, individuals on both sides are more exposed to like-minded content. The results are discussed in light of the selective exposure literature.

.